דמי תיווך נדל״ן מסחרי: מכירה, שכירות ומע״מ לפני חתימה

עודכן ונבדק: 2026-06-07.

בעסקה מסחרית דמי תיווך אינם רק "עוד 2%". בשכירות משרד, חנות, מחסן או מבנה תעשייה צריך לבדוק אם העמלה נגזרת מחודש שכירות, מתקופת שכירות מלאה, ממדרגות, מסכום קבוע או ממחיר מכירה, מי חתם על הזמנה, האם הסכום כולל מע״מ, ומתי נוצרת זכאות לתשלום. פער קטן בנוסח יכול להפוך עמלה של 10,620 ₪ בעסקת משרד לעמלה של עשרות אלפי שקלים בחוזה ארוך, ובמכירת נכס מסחרי גדול גם 0.25% הם סכום מהותי.

מה כוללים דמי תיווך בנדל״ן מסחרי

דמי תיווך נדל״ן מסחרי הם התמורה שמשלם לקוח למתווך עבור פעולת תיווך בעסקת מקרקעין שאינה עסקת מגורים רגילה: משרד להשכרה, חנות, אולם תצוגה, מחסן לוגיסטי, מבנה תעשייה, חניון, קרקע מסחרית, בניין שלם או נכס מניב. בניגוד לעסקת דירה, שבה הציבור רגיל לחשוב על אחוז ממחיר מכירה או חודש שכירות אחד, בעסקאות מסחריות יש יותר מודלים, יותר משתנים ויותר מקום לפרשנות.

במשרד של 100 מ״ר לפי 90 ₪ למ״ר, דמי השכירות הם 9,000 ₪ לחודש. אם ההזמנה קובעת עמלה של חודש שכירות אחד בתוספת מע״מ, התשלום הוא 9,000 ₪ ועוד 18% מע״מ, כלומר 10,620 ₪. לעומת זאת, אם אותו משרד מושכר בחוזה של 5 שנים והעמלה מנוסחת כ-2% מכל דמי השכירות בתקופה, בסיס החישוב יכול להגיע ל-540,000 ₪ לפני אופציות, והעמלה תהיה 10,800 ₪ לפני מע״מ, כלומר 12,744 ₪ כולל מע״מ. ההבדל אינו רק במספר, אלא בשאלה מה בדיוק נכתב.

בנדל״ן מסחרי דמי התיווך עשויים לכלול איתור נכס, בדיקת התאמה תפעולית ראשונית, הצגת נתוני שכירות, חיבור בין בעל הנכס לשוכר, סיוע במשא ומתן מסחרי, ולעיתים גם תיאום מול יועצים, שמאי, עורך דין, מנהל נכס או חברת ניהול. השירות יכול להיות רחב, אך הזכאות לדמי תיווך אינה נובעת מכך שהמתווך "עבד הרבה", אלא מהתקיימות התנאים המשפטיים והמסחריים שנקבעו בדין ובהזמנה.

העמלה המסחרית צריכה להיבחן בתוך תמונת העסקה המלאה. בעסקת שכירות יש דמי שכירות, דמי ניהול, ארנונה, חניות, עבודות התאמה, ערבויות, תקופת גרייס, אופציות ויציאה מוקדמת. בעסקת מכירה יש מחיר נכס, מס רכישה, מימון, בדיקות תכנוניות, שכירות קיימת, תשואה ותקופת פינוי. לכן עמוד כללי על מי משלם דמי תיווך אינו מספיק כאשר מדובר במשרד, חנות או מבנה תעשייה.

מי משלם בעסקה מסחרית: בעל נכס, שוכר, קונה או מוכר

אין תשובה אחת לכל עסקה מסחרית. מי שמשלם הוא מי שהתחייב לשלם בהזמנה בכתב או בהסכם מתאים: בעל נכס, שוכר, קונה, מוכר או יותר מצד אחד. בעסקאות מסחריות מקובל לראות מצבים שבהם כל צד משלם למתווך שלו, מצבים שבהם רק צד אחד משלם, וגם מצבים שבהם אותו מתווך טוען לזכאות משני הצדדים, אם הדבר הוסכם כדין ובשקיפות.

שוכר עסקי שמחפש משרד להשכרה בתל אביב עשוי לחתום על הזמנת שירות מול מתווך שמייצג את החיפוש שלו. בעל נכס מסחרי עשוי לחתום על הזמנת שירות לצורך שיווק משרד, חנות או מחסן. קונה של נכס מניב עשוי לשלם עמלה לפי אחוז ממחיר הרכישה, בעוד שהמוכר משלם למתווך אחר שהביא את הקונה. כל אחד מהתרחישים אפשרי, אך כל אחד דורש מסמך ברור.

דוגמה בסיסית: בעל חנות מבקש דמי שכירות של 18,000 ₪ לחודש. השוכר חותם על הזמנה שבה נקבעה עמלה של חודש שכירות אחד בתוספת מע״מ. התשלום של השוכר הוא 21,240 ₪ כולל מע״מ. אם גם בעל הנכס חתם על הזמנה נפרדת באותו שיעור, גם הוא עשוי לשלם 21,240 ₪. מבחינת העסקה הכוללת, עלות התיווך המצטברת לשני הצדדים היא 42,480 ₪, גם אם כל צד רואה רק את החשבונית שלו.

בעל עסק לא צריך להניח שהצד השני משלם. קונה לא צריך להניח שהמוכר נושא בעמלה. בעל נכס לא צריך להניח שהשוכר ישלם במקום שהוא עצמו חתם. השאלה אינה מה "מקובל", אלא מה נחתם, מי חתם, באיזה תאריך, ביחס לאיזה נכס, ועל איזה שיעור או סכום.

איך מחשבים עמלה במכירה, השכרה וחוזה ארוך

בעסקת מכירה מסחרית החישוב הפשוט הוא אחוז ממחיר העסקה. אם נכס מסחרי נמכר ב-8,000,000 ₪ ועמלת התיווך היא 1%, דמי התיווך הם 80,000 ₪ לפני מע״מ. בשיעור מע״מ של 18%, הסכום הכולל הוא 94,400 ₪. אם העמלה היא 1.5%, התשלום לפני מע״מ הוא 120,000 ₪, והסכום כולל מע״מ הוא 141,600 ₪.

בעסקת השכרה החישוב מורכב יותר. יש עסקאות שבהן העמלה היא חודש שכירות אחד. יש עסקאות שבהן העמלה היא 50% מחודש שכירות. יש עסקאות שבהן העמלה היא 2 חודשים, בעיקר כאשר מדובר בנכס קשה להשכרה, נכס גדול או עסקה עם עבודת איתור ממושכת. יש גם עסקאות שבהן העמלה מחושבת כאחוז מדמי השכירות לכל תקופת החוזה.

נניח חוזה שכירות של 5 שנים עם דמי שכירות שנתיים של 600,000 ₪. אם העמלה נגזרת מ-2% מסך דמי השכירות בתקופה, בסיס החישוב הוא 3,000,000 ₪. דמי התיווך הם 60,000 ₪ לפני מע״מ ו-70,800 ₪ כולל מע״מ. אם אותו חוזה כולל גם אופציה של 5 שנים נוספות, צריך לקבוע האם האופציה נכנסת לבסיס החישוב כבר ביום החתימה, רק בעת מימוש, או בכלל לא.

במבנה תעשייה של 1,200 מ״ר לפי 45 ₪ למ״ר, דמי השכירות הם 54,000 ₪ לחודש. עמלה של חודש שכירות אחד היא 54,000 ₪ לפני מע״מ ו-63,720 ₪ כולל מע״מ. אם החוזה הוא ל-3 שנים והעמלה היא 1% מכל דמי השכירות בתקופה, בסיס החישוב הוא 1,944,000 ₪, והעמלה היא 19,440 ₪ לפני מע״מ. אותו נכס, אותה שכירות, שני מנגנוני עמלה שונים ותוצאה שונה מאוד.

בעסקה גדולה של 30,000,000 ₪, כל 0.25% שווה 75,000 ₪ לפני מע״מ. לכן מעבר מ-1% ל-0.75% חוסך 75,000 ₪ לפני מע״מ ו-88,500 ₪ כולל מע״מ. מעבר מ-1.5% ל-1% חוסך 150,000 ₪ לפני מע״מ ו-177,000 ₪ כולל מע״מ. בעסקאות כאלה, מו״מ על שיעור העמלה הוא סעיף עסקי משמעותי ולא פרט טכני.

טבלת חישוב לפי משרד, חנות, מחסן, מבנה תעשייה ונכס מניב

טבלת חישוב מסודרת עוזרת להבין את סדרי הגודל עוד לפני משא ומתן על העסקה עצמה. הנתונים בטבלה הם תרחישי דוגמה בלבד, אך הם מציגים את ההבדל בין נכסים קטנים, שטחים תפעוליים ונכסים מניבים. בעמודי נכס כמו מבנה תעשייה להשכרה במרכז או מחסן לוגיסטי להשכרה בגוש דן, ההחלטה התפעולית קודמת. בעמוד הזה המיקוד הוא בשורת עמלת התיווך.

הטבלה גם ממחישה מדוע צריך להפריד בין עלות תיווך לבין יתר עלויות העסקה. בעסקת משרד קטנה, דמי התיווך עשויים להיות דומים לעלות חודש שכירות אחד. בעסקת מבנה תעשייה, הם יכולים להיות גבוהים מעלות התאמה נקודתית. בעסקת נכס מניב, הם נכנסים למודל הרכישה יחד עם מס רכישה, מימון, שכר טרחה, בדיקות הנדסיות ותזרים שכירות.

הזמנה בכתב, רישיון מתווך והגורם היעיל

המסגרת המשפטית מתחילה בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו-1996. סעיף 9 לחוק קובע כי מתווך במקרקעין לא יהיה זכאי לדמי תיווך אלא אם הלקוח חתם על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, ובה נכללו הפרטים שנקבעו. המשמעות המעשית היא שטופס התיווך אינו נייר שולי. זהו המסמך שמגדיר את הזכאות, את שיעור העמלה ואת גבולות השירות.

תקנות המתווכים במקרקעין, פרטי הזמנה בכתב, התשנ״ז-1997, קובעות פרטים שצריכים להופיע בהזמנה: שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח, סוג העסקה כמו שכירות או מכירה, תיאור הנכס, מחיר העסקה בקירוב, דמי התיווך או שיעורם, וכן התייחסות לשאלה האם הסכום כולל מע״מ. בעסקה מסחרית, כל פרט כזה יכול להיות משמעותי.

בנוסף להזמנה בכתב, יש לבדוק שהמתווך בעל רישיון תיווך בתוקף. רשם המתווכים במשרד המשפטים מנהל את תחום הרישוי, ותנאי הרישיון כוללים בין היתר גיל 18 ומעלה, עמידה בתנאים הקבועים בדין ועמידה בבחינה. בעסקה שבה דמי התיווך יכולים להגיע ל-50,000 ₪, 100,000 ₪ או 250,000 ₪, אימות רישיון אינו פעולה פורמלית בלבד.

לצד הדרישה לכתב ולרישיון קיימת שאלת הגורם היעיל. במחלוקות רבות השאלה אינה רק האם נחתם טופס, אלא האם פעולת המתווך הייתה הגורם שהביא להתקשרות בעסקה. למשל, אם מתווך הציג מחסן מסוים, אך לאחר 4 חודשים העסקה נחתמה ישירות מול בעל הנכס לאחר שינוי תנאים, עשויה להתעורר מחלוקת אם הוא הגורם היעיל. ככל שהמסמכים, התכתובות והשרשרת העובדתית ברורים יותר, הסיכון קטן יותר.

הבדיקה המשפטית של טופס התיווך אינה מחליפה בדיקת חוזה שכירות או חוזה מכר. בעסקת שכירות מסחרית, יש לקרוא גם את חוזה השכירות המסחרי, מפני ששם יופיעו התחייבויות כגון ערבויות, התאמות, שימוש מותר, ביטוחים, דמי ניהול, יציאה מוקדמת ופיצויים. טופס התיווך קובע את העמלה, אך החוזה קובע את העסקה שבגללה העמלה משולמת.

מע״מ, חשבונית והוצאה מוכרת בעסק

שיעור המע״מ בישראל עומד על 18% החל מ-1 בינואר 2025. לכן בכל עמלת תיווך מסחרית צריך לשאול האם הסכום שנכתב כולל מע״מ או בתוספת מע״מ. ההבדל פשוט: 50,000 ₪ בתוספת מע״מ הם 59,000 ₪ לתשלום. 50,000 ₪ כולל מע״מ משקפים בסיס לפני מע״מ של כ-42,373 ₪. כאשר הנוסח שותק, המחלוקת יכולה להיות מיותרת ויקרה.

בעסקאות עסקיות רבות הלקוח הוא עוסק מורשה או חברה, ולכן החשבונית חשובה גם לניהול ספרים ולקיזוז מע״מ תשומות, בכפוף לדין ולייעוץ חשבונאי. שוכר שמפעיל עסק במשרד, חנות או מחסן צריך לקבל חשבונית מס תקינה על דמי התיווך, לבדוק שהפרטים תואמים את ההזמנה, ולוודא שהסכום ששולם תואם את ההסכם.

מועד התשלום משפיע גם על תזרים. אם העסק משלם 63,720 ₪ דמי תיווך ביום חתימת הסכם, ובמקביל משלם ערבות בנקאית, חודש שכירות ראשון, דמי ניהול, ביטוח, עבודות התאמה והובלה, היציאה הראשונית יכולה להיות גבוהה מאוד. החלטת הריבית של בנק ישראל מ-25 במאי 2026 העמידה את הריבית על 3.75%, כנתון רקע לכך שגם עלויות מימון ותזרים נבדקות כיום בזהירות רבה יותר בעסקאות מסחריות.

הוצאה מוכרת אינה סיבה להתעלם מהמחיר. גם אם דמי התיווך מוכרים כהוצאה לצורכי מס לפי נסיבות העסק ובכפוף לייעוץ מקצועי, העסק עדיין מוציא כסף אמיתי. בעסקה שבה העמלה היא 70,800 ₪ כולל מע״מ, השאלה אם התשלום נפרס, משולם במועד חתימה או מותנה במסירה יכולה להשפיע על תזרים החודש הראשון.

שני מתווכים, בלעדיות וניגוד עניינים

בעסקאות מסחריות נפוץ מצב של שני מתווכים: אחד מטעם בעל הנכס ואחד מטעם השוכר או הקונה. לפעמים יש שיתוף פעולה מוסדר, לפעמים כל צד משלם למתווך שלו, ולפעמים נוצר ויכוח מי הביא את העסקה בפועל. כאשר נכס מופיע אצל כמה גורמים, שוכר או קונה עלול לחתום על יותר מטופס אחד לאותו נכס ולגלות בהמשך שתי דרישות תשלום.

תרחיש שכיח: ביום ראשון מתווך א מציג חנות ומחתים על הזמנה. ביום שלישי מתווך ב שולח את אותו נכס עם מחיר מעט אחר. ביום חמישי השוכר נפגש עם בעל הנכס, ובתוך 30 ימים נחתם חוזה. אם אין תיעוד מסודר, עלולה להתעורר מחלוקת בין המתווכים ובין הלקוח. לכן כאשר נכס כבר הוצג, יש לומר זאת, לתעד את המועד, ולא לחתום שוב בלי החרגה מתאימה.

בלעדיות היא עניין נפרד. מתווך ובעל נכס יכולים להסכים על טיפול בלעדי בשיווק הנכס, אך צריך להגדיר את תקופת הבלעדיות, את הנכס, את סוג העסקה, את פעולות השיווק ואת התוצאה שמזכה בעמלה. בבניין מסחרי שלם, בלעדיות של 90 ימים או 180 ימים יכולה להיות סבירה במקרים מסוימים, אך היא צריכה להתאים למורכבות העסקה וליכולת השיווק בפועל.

ניגוד עניינים עשוי להתעורר כאשר אותו מתווך מקבל תשלום משני הצדדים, מחזיק בקשר עסקי נוסף עם בעל הנכס, או מקדם נכס מסוים למרות שהוא פחות מתאים לצורכי השוכר. עצם קבלת עמלה משני צדדים אינה בהכרח פסולה בכל מקרה, אך היא מחייבת שקיפות והסכמה. בעסקה שבה שוכר בודק חנות ל-7 שנים או משקיע בוחן נכס מניב ב-12,000,000 ₪, שקיפות היא חלק מההחלטה הכלכלית.

משא ומתן על עמלה בעסקאות גדולות

דמי תיווך מסחרי הם לרוב נושא למשא ומתן, במיוחד כאשר מדובר בעסקאות גדולות, חוזים ארוכים או נכסים שבהם הלקוח מביא חלק מהמידע בעצמו. אין חובה עסקית לקבל כל שיעור שנכתב מראש בטופס. אפשר להסכים על אחוז מופחת, תקרה כספית, מדרגות, פיצול תשלום או תשלום מותנה.

בעסקת מכירה של 30,000,000 ₪, עמלה של 1% היא 300,000 ₪ לפני מע״מ ו-354,000 ₪ כולל מע״מ. עמלה של 0.75% היא 225,000 ₪ לפני מע״מ ו-265,500 ₪ כולל מע״מ. עמלה של 0.5% היא 150,000 ₪ לפני מע״מ ו-177,000 ₪ כולל מע״מ. ההפרש בין 1% לבין 0.5% הוא 177,000 ₪ כולל מע״מ, סכום שיכול להשפיע על תשואה, הון עצמי או תקציב בדיקות.

בעסקאות שכירות גדולות אפשר לבנות מודל מדורג. לדוגמה, חודש שכירות אחד עד 500 מ״ר, 75% מחודש שכירות מ-501 עד 1,500 מ״ר, ו-50% מחודש שכירות מעל 1,500 מ״ר. אפשר גם לקבוע תקרה של 60,000 ₪ לפני מע״מ, או להסכים שהעמלה תחושב רק על תקופת החוזה הראשונה ולא על אופציות עתידיות.

במשא ומתן צריך להישאר הוגנים. מתווך מסחרי שמביא נכס מתאים, חושף מידע אמיתי, מחבר בין הצדדים ומקדם עסקה מורכבת יוצר ערך. אך ערך אינו מבטל את הצורך בנוסח ברור. ככל שהעמלה גבוהה יותר, כך צריך להקפיד יותר על הגדרת השירות, הנכס, הלקוח, הצד המשלם, המועד והמע״מ.

מה לבדוק לפני חתימה על טופס תיווך מסחרי

לפני חתימה על טופס תיווך מסחרי, יש לקרוא אותו כמו שקוראים מסמך כספי. אין להסתפק בכך שהנכס נראה מתאים או שהמתווך שלח תמונות. חתימה על טופס קצר יכולה ליצור התחייבות של 10,000 ₪, 60,000 ₪ או 250,000 ₪, ולכן הבדיקה צריכה להיעשות לפני הביקור בנכס או לכל המאוחר לפני המשך משא ומתן.

• בדקו שהמתווך מזוהה בשם מלא, מספר רישיון ופרטים מלאים.
• בדקו שהלקוח הנכון חותם: חברה, עוסק מורשה, בעלים פרטי או נציג מוסמך.
• בדקו שסוג העסקה מוגדר: שכירות, מכירה, אופציה, רכישה או השכרה עם אופציה.
• בדקו שתיאור הנכס ברור: כתובת, שטח, קומה, חניות, חצר, מחסן, שימוש ותוספות.
• בדקו את בסיס החישוב: חודש שכירות, אחוז ממחיר מכירה, אחוז מכל תקופת החוזה או סכום קבוע.
• בדקו אם דמי ניהול, חניות, דמי התאמה, תקופת גרייס והצמדות נכנסים לחישוב.
• בדקו אם הסכום כולל מע״מ או בתוספת מע״מ.
• בדקו מתי נוצרת הזכאות: חתימת חוזה, חתימת מסמך עקרונות, מסירה, תשלום ראשון או מימוש אופציה.
• בדקו אם יש בלעדיות, מה תקופתה ומה קורה אחרי סיומה.
• בדקו אם יש החרגה לנכסים שכבר הכרתם או שקיבלתם מגורם אחר.
• בדקו אם אותו מתווך מקבל תשלום גם מהצד השני.
• בדקו אם יש מנגנון לפתרון מחלוקת לגבי הגורם היעיל.

הבדיקה משתנה לפי סוג הנכס. במשרד, הדגש הוא על שטח ברוטו מול נטו, חניות, דמי ניהול והתאמות. בחנות, הדגש הוא על חזית, שימוש מותר, רישוי עסק ותנועת קהל. במחסן לוגיסטי, הדגש הוא על גובה, רצפה, פריקה, חצר, גישה למשאיות ואזור תפעולי. במבנה תעשייה, הדגש הוא על חשמל, רישוי, רעש, אוורור, עומסים ושימוש מותר. כל אלה אינם מחליפים את טופס התיווך, אך הם משפיעים על השאלה האם בכלל כדאי להתקדם לעסקה.

מי שבודק עסקה בתוך עולם נדל״ן מסחרי צריך להפריד בין שלושה מסמכים: טופס תיווך, מסמך עקרונות וחוזה מחייב. טופס התיווך מסדיר את עמלת המתווך. מסמך העקרונות מסדיר נקודות מסחריות ראשוניות אם נחתם. החוזה מסדיר את העסקה עצמה. כאשר שלושת המסמכים מתערבבים, נוצרים סיכונים מיותרים.

גם בחירת איש המקצוע חשובה. עמוד על מתווך נדל״ן עוסק בבחירת מתווך ובבדיקת רישיון, אך בעסקה מסחרית צריך להוסיף שאלות על התמחות: האם המתווך מכיר משרדים, חנויות, תעשייה, לוגיסטיקה או נכסים מניבים. מתווך שמכיר דירות לא בהכרח מכיר חוזה מחסן של 1,500 מ״ר, ומתמחה בתעשייה לא בהכרח מתאים למכירת חניון או בניין לשימור.

שאלות נפוצות

כמה מקובל לשלם דמי תיווך בעסקת נדל״ן מסחרי?

אין שיעור אחד. בשכירות מסחרית רואים לעיתים חודש שכירות אחד, 50% מחודש, 2 חודשים או אחוז מתקופת החוזה. במכירה מסחרית רואים לעיתים 0.5%, 0.75%, 1% או 1.5%, תלוי בגודל העסקה, מורכבותה והסיכום בכתב.

האם דמי התיווך תמיד כוללים מע״מ?

לא. צריך לבדוק אם נכתב "כולל מע״מ" או "בתוספת מע״מ". אם העמלה היא 80,000 ₪ לפני מע״מ, הסכום לתשלום בשיעור 18% הוא 94,400 ₪. אם לא מגדירים זאת, נוצרת מחלוקת צפויה.

מתי משלמים למתווך בעסקת שכירות מסחרית?

המועד צריך להופיע בהזמנה. אפשר לקבוע תשלום בחתימת חוזה, במסירה, בתשלום ראשון או בחלוקה. בעסק גדול רצוי להימנע מנוסח שמחייב תשלום מלא לפני שקיימת התחייבות סופית וברורה של הצדדים.

האם מתווך יכול לקבל עמלה משני הצדדים?

הדבר עשוי להיות אפשרי כאשר יש הסכמה מתאימה ושקיפות, אך הצדדים צריכים לדעת זאת מראש. שוכר או קונה צריך להבין אם המתווך מייצג רק אותו, רק את בעל הנכס, או מקבל תשלום משני הצדדים.

מה קורה אם שני מתווכים הציגו את אותו נכס?

יש לבחון מי הציג ראשון, על מה נחתם, מה תועד, ומה הייתה התרומה בפועל להתקשרות. כדי למנוע חשיפה כפולה, רצוי לציין בטופס נכסים שכבר הוצגו ולהימנע מחתימה כפולה ללא החרגה.

האם צריך לשלם דמי תיווך אם לא נחתם חוזה?

בדרך כלל הזכאות קשורה להתקשרות מחייבת, אך צריך לקרוא את הטופס. אם נוסח הטופס מחייב תשלום כבר בחתימת מסמך עקרונות או בהסכמה עקרונית, הדבר עלול ליצור ויכוח. יש להגדיר מועד זכאות מדויק.

איך מחשבים עמלה בחוזה שכירות עם אופציה?

צריך לקבוע אם האופציה כלולה בחישוב ביום החתימה או רק כאשר תמומש. לדוגמה, חוזה של 5 שנים ועוד אופציה ל-5 שנים יכול להכפיל את בסיס החישוב אם הטופס אינו מפריד בין התקופה הראשונה לבין האופציה.

האם דמי תיווך הם הוצאה מוכרת לעסק?

במקרים רבים מדובר בהוצאה עסקית, אך הטיפול החשבונאי תלוי בזהות הלקוח, סוג העסקה, אופי הנכס והדין החל. יש לשמור חשבונית מס תקינה ולקבל ייעוץ מרואה חשבון לגבי הכרה וקיזוז מע״מ.

מה לעשות לפני חתימה על טופס תיווך מסחרי?

יש לבדוק רישיון, זהות הצד החותם, תיאור נכס, סוג עסקה, שיעור עמלה, מע״מ, מועד זכאות, בלעדיות, אופציות, חריגים ונכסים שכבר הוצגו. אם הסכום הפוטנציאלי גבוה, ראוי להעביר את הטופס לבדיקה מקצועית לפני חתימה.